ארבעה סיפורים וגעגוע
בית פרטי בבנימינה
135 מ״ר
לפני שנה בדיוק זכיתי להכיר משפחה חדשה ומדהימה מהמקום שכבר לגמרי התאהבתי בו - בינימינה.
הם רכשו בית פרטי בן כמה שנים, בית במראה מיושן, עמוס וכבד, אבל עם המון פוטנציאל ואתגר עיצובי שאני כל כך אוהבת. הם רצו בית מואר, במראה נקי ונעים, שישדר סטייל אבל לא מהודק מידי, שיהיה אחר ומיוחד אבל שיספר את הסיפור שלהם. שיהיה פרקטי ומתאים למשפחה עם שלושה ילדים קטנים שאוהבים לשחק, לבשל, לארח ולשמוח. בית שלגמרי חיים בו.
הבית אשר משתרע על שתי קומות עבר שיפוץ שכלל מטבח חדש, החלפת ריצוף בקומה העליונה, תכנון העמדת ריהוט, עבודת נגרות, ריהוט ואבזור (הכל מחדש עד הפרט האחרון), חיפוי עץ פישבון על קיר הסלון והרבה תשומת לב לכל הפרטים והפריטים הקטנים.
בקומה התחתונה ניצלנו את החלל הקיים תוך כדי חלוקה נכונה למתחמים פנימיים במטרה לנצל באופן מיירבי את החלל ולתת תחושה של מרחב. לצד הסלון ומול המטבח יצרנו פינת עבודה המשלבת פינת משחק ויצירה לילדי וכוללת שולחן עבודה שנעשה בנגרות וארון אחסון לכל המשחקים שרוצים להחביא.
בקומה העליונה כל החדרים עוצבו מחדש באופי ובמראה שונה, אך יחד עם זאת, עיצבתי אותם באותה שפה נעימה, מנימליסטית ונקייה שמחברת ביניהם בעזרת צבעוניות משלימה.
בית אחד, ארבעה חדרים, כל חדר עם הסיפור שלו.
צילום: דנה סטמפלר עשהאל